תוספות להעמקה Zoom In

מסלול עוקף קוגניציה

"בשבילי, המצלמה היא ספר סקיצות, מכשיר של אינטואיציה וספונטניות".  – אנרי קרטייה בריסון

בעוד העולם של רובינו הוא עולם קוגניטיבי, העושה שימוש בתהליכי תקשורת מוגדרים וברורים, המצלמה, מעצם היותה כלי עוקף קוגניציה, מסייעת לנו להפעיל תהליכי רגש, מודעות, אינטואיציה ולמידה. בתהליך הצילומי, אנו עוקפים את החשיבה הלוגית ואת מנגנוני הבקרה האינטלקטואליים (ההתנגדות והביקורתיות), ויוצרים מגע ישיר עם החלקים האינטואיטיביים, הרגש והדמיון.

מיקוד

"לצלם משמעותו להיות בפוקוס: לשים את הלב, את הראש ואת העין על אותו ציר".
– אנרי קרטייה בריסון

תוצרי תהליך הזום-אין הם תוצרים ברורים ומזוקקים, שמהווים בסיס לתהליך המשך מעמיק. התהליך הצילומי מחייב אותנו ליישם בפריים אחד את המשמעות שאנחנו רוצים להעביר וכתוצאה מכך – דורש מיקוד מירבי. במקביל לתהליכים ארגוניים, אנחנו מייצרים בנק תמונות מגוון, וממנו מזקקים ומדייקים את הזהות הנדרשת. המיקוד בתהליך הצילומי מתרחש הן בשלב בחירת התמונה והן בשלב ההצגה שלה אל מול המליאה, מה שמחייב אותנו לתהליכי מיקוד וסינון כפולים, אשר באים לידי ביטוי הן ברמה הויזואלית והן ברמה המילולית. תהליך המיקוד – זיכוך של אמירה, רעיון, מחשבה, תפיסה, החלטה – מאפשר להגיע לתוצאות מדויקות יותר ומאפשר גיבוש זהות עצמית של המשתתף כמנהל, כפיף, חבר בצוות וכיוב'. תהליך זה, שעוברים משתתפי הסדנא, משפר מיומנויות מיקוד וסינון קונספטואליות ומילוליות, אשר מסייעות למשתתפי הסדנא בהתנהלות הארגונית.

מיקוד

""מצלמה היא כלי שמלמד אנשים איך לראות ללא מצלמה"
– דורותיאה לאנג

התוצר הצילומי מייצר עוצמות שמעבר למילים, מייצר תמונה אמיתית ומציאותית שקשה להתעלם ממנה. תהליך הזום-אין מאפשר אוורור של תכנים שאנחנו לא בהכרח מודעים אליהם: אובייקטים שצילמנו ואנחנו לא מודעים אליהם, אובייקטים שברגע שהוצגו בפני אנשים אחרים מקבלים משמעות שמעבר למלים, תובנות שעולות מהקבוצה שהן מעבר למה שהתכוונו או בחרנו להגיד. ובמלים אחרות: האמירה הצילומית היא רחבה, משמעותית ועמוקה יותר מכל אמירה מילולית.

תוצרי הצילום מעוררים הנעה וכיוון לפעולה

""מצלמה היא כלי שמלמד אנשים איך לראות ללא מצלמה"
– דורותיאה לאנג

במציאות אנחנו נוטים להתקבע על נקודת מבט יחידה ולבחון את הדברים לפי "היותנו צודקים לדעתנו". המצלמה היא כלי טכני, משקפיים חדשים, המייצרים זוויות התבוננות שאינן קיימות בעין האנושית (זוויות תקריב zoom-in זוויות עדשה רחבה wide-angle), ובכך מחייבים אותנו לבחון זוויות חדשות ולא מוכרות של המצב המוכר לנו. הפרספקטיבה הצילומית השונה עוזרת לראות אובייקטים מנקודות שונות וחדשות. התמונות לא רק משקפות מציאות ארגונית מסוימת אלא גם מבנות מציאות ארגונית חדשה ורצויה, ומסייעות למשתתפים בהכוונה למטרה החדשה.

התמונה ממחישה את התפיסה שהאמת היא בעיני המתבונן, וניתן למסגר מחדש כל מצב, צילומי או ארגוני, באופן שישפיע על התוצאה הסופית. האופן שבו אנחנו בוחנים את הסיטואציה משפיע על הפרשנות שלה.

על ידי זווית של התבוננות והעמדה, אפשר ליצור תחושות מנוגדות לגמרי בהפרש של שנייה על אותו אובייקט. נקודת המבט קובעת מה אנחנו רואים ואיזו מציאות אנחנו מצלמים.

תהליך הפוקוס והברור שמתרחש תוך כדי פעולת הצילום של המשתתפים

"צילום הוא מציאות כל כך עדינה שהוא הופך להיות יותר אמיתי ממציאות". – אלפרד שטיגליץ

לאורך כל הסדנא מתרחש תהליך הדרגתי של בירור, מיקוד, חשיפת 'סוד' בכמה רבדים:
– הבחירה מה ואיך לצלם הינה 'תהליך בירור ראשוני' שמתרחשת בין האדם לבין עצמו. הבחירה בדימוי, ניהול סוג של מו"מ/התייחסות עם הדימוי הנבחר וכו'.
– התבוננות בתמונות מייצרת רובד נוסף של התבהרות והתמקדות שבין האדם לעצמו.
– הבחירה בתמונה או שתיים (מינימליזם/ דיוק מירבי) הינה תהליך בירור נוסף שבין האדם לעצמו וגם בינו ובין העולם (מה אני בוחר להראות).
– השיתוף בקבוצה- מעבר למימד הורבאלי, עיבוד נוסף של הדברים וכן בחירה במה לשתף וכיצד לבטא עצמי. הזדמנות לעיבוד נוסף.. לעיתים התוצאה 'מקרית' אך העיבוד והמלל מייצרים מיקוד נוסף.
– האימון עצמו- הרחבת ההתבוננות.. ייצור של אופציות נוספות.. תובנות מחודשות.. עיבוד התת מודע.
– ההדהוד הקבוצתי.

תגובות

אין תגובות עדיין

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם נא וודא שמילאת את כל השדות *

fourteen − six =