החירות שלך ישרה או עגולה?

החירות שלך ישרה או עגולה?

מימרה ידועה היא שתמונה אחת שווה אלף מילים. ומה עם שתי תמונות? כמה מילים נכביר עליהם?
הבטחה אישית, לא יהיו כאן 2000 מילים. רק את אלו שצריך כדי להמחיש את הכלי העוצמתי של צילום כמגדיל נקודות מבט והבעה. במקום העבודה, במערכות יחסים, בחיים..
נתחיל בתרגיל קצר בהתבוננות. הסתכל/י על כל אחת מהתמונות כ-15 שניות ושימ/י לב לתגובה המיידית שעולה. זו יכולה להיות מילה, תחושה גופנית, מחשבה, צבע, או צליל.
איפה יותר נח לכם, פיזית ? איפה אתם מרגישים יותר בבית?

כאמור, כל התשובות נכונות וראויות, ועם זאת הן יכולות לתת לנו מושג על נטיות הלב, המחשבה וההרגלים שלנו.
אם את/ה מרגיש/ה בבית בקו הישר, היכן שיש כיוון ברור, עם דרך אחת שמכוונת אל המטרה – ייתכן שסגנון ההתנהלות שלך הוא משימתי. דרכים ברורות וודאיות הם השבילים שלך.
ייתכן שנוח לך עם מסגרת וסמכות, היכן שהתפקידים מוגדרים בגבולות ברורים. נלך עוד צעד בשביל הישר ונעיז לומר שאת/ה מצפה מעצמך ומאחרים לעשייה נטולת עיכובים ותרוצים. יש מטרה, הולכים עליה בדוך, לא עוצרים לראות מה יש בצדדים.
המילה "נוקשה" תהייה נוקשה ושיפוטית… עם זאת כל מי שבחר בתמונה עם הקו הישר יכול לבדוק האם באישיותו יש יותר חלקים עם כללים ברורים שבהם לא מעגלים פינות. האם דרך החשיבה וההתנהלות שלך היא "זכרית" יותר?
לעומת זאת, הדיונות המקומרות, המתעגלות, חושפות ומסתירות ושוב מתגלות. אם זו כוס התה שלך ייתכן שאת/ה רגשי/ת יותר. החשיבה, הדיבור והעשייה עגולים יותר.. "נשיים".
אדם שהקו העגול הוא המאפיין אותו מגיע ליעד שרוצה על ידי בדיקת כל האפשרויות בדרך, גם אם חלקן יהיו פחות רלוונטיות. הדרך, החוויה שתצבר/י חשובה לך יותר מהתוצאה..
גיוון ושינויים הם שעושים את המטרה לראויה עבורך. חוקים זו המלצה, לעיתים את/ה אפילו מציית להם 🙂

"צילום הוא מציאות כל כך עדינה שהוא הופך להיות יותר אמיתי מהמציאות" אלפרד שטיגליץ

האם יש עדיפות לסגנונות? לא. שניהם זה אנחנו. רק שמשום מה תמיד יש לנו חלק שאנחנו מאדירים ואומרים עליו שהוא הטוב וחלק אחר שאנו מקטינים ואומרים עליו שהוא סוג ב'.
זהה/י איזה חלק מנהל אותך ותוכל/י להתבונן בו, ללא שיפוטיות. כשהעיניים הפנימיות והחיצוניות שוהות יחדיו באותו מרחב, באותו זמן, הפרספקטיבה גדלה. משהו עדין קורה.. הקשב הפנימי יכול לסמוך על הצד הדומיננטי שתמיד יהיה שם עבורו, ועל כן הוא חופשי לצאת ולשוטט בשבילים פחות מוכרים בליבו ובחייו.
מניפת האפשרויות נפרשת בפני כל הרצונות שאת/ה אוצרים, ולעיתים עוצרים, בתוכך פנימה. והרי לכם חירות 🙂
את התמונה הימנית צלמתי במוניומנט ואלי בארה"ב ואת השמאלית בנמיביה.

שתפו מאמר זה

תגובות

אין תגובות עדיין

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם נא וודא שמילאת את כל השדות *

20 − four =