נושמים לרווחה, קרן רשי, משרד הרווחה – עזרה למשפחות במשבר כלכלי

שתי תמונות מסדנה שהעברתי בפרויקט נושמים לרווחה של עירית ירושלים.
התוכנית מיועדת למשפחות עם חובות שהסכימו לקבל עזרה לשינוי. משתתפי הסדנה לא נפגשו מעולם והיה חשש שלא ירצו לבוא (עד עכשיו העבודה הייתה פרטנית). הגעתי לחדר מרובה כסאות אבל עם מעט אנשים. לאט לאט הצטרפו עוד והמעגל התרחב.
בסדנה בקשתי מהם ליצור דימוי צילומי שמיצג מהם הכוחות שיש בי שיכולים להוביל אותם למטרות שלהם.
תארתי שיהיה יותר קל לזוגות הנשואים בחדר אך חששתי שלאמהות החד הוריות יהיה קשה יותר והמטלה רק תדגיש את הקושי במקום לחזק את הכוחות הפנימיים.

צילום שעשו 3 אמהות יחידניות שלא נפגשו לפני מעולם.

צילום שביצע זוג נשוי עם 3 ילדים

בתמונה הזאת, חברו להן שלושת הנשים שלא הכירו ולא נפגשו מעולם לפני. הן בחרו ליצור תמונת סלפי. כאשר שאלתי: מדוע הייתן כל כך צפופות הרי יש הרבה מקום לרוחב הפריים? יכלתן לעמוד זו לצד זאת ללא הצמדת הראשים. הן הביטו אחת על רעותה וחייכו. המצולמות ושאר חברי הקבוצה העלו חיוך של הבנה עמוקה, הבנה והפנמה כמה חזק הצורך האנושי שלנו בביחדס ( togetherness), כמה חשוב לנו להיות חלק, לתמוך ולהיתמך.
כמו הצילום גם הצורך הזה הוא בלתי מודע וחזק מכל מחשבה.

תמונת זוג הידיים נעשתה על ידי זוג נשוי שנושא ביחד בעול הכלכלי והמשפחתי (לא אומר שתמיד זה יותר קל…). הבחירה שלהם ברקע מונוכרומטי שדומה לצבע הגוף מבליט את הכיתוב הועצמתי שבקעקועים. אחיזת הידיים הלופטת ומלטפת בו זמנית מלמדת על הקשר המיוחד שבניהם ועל הנכונות שלהם לשנו ביחד את המצב.

עבורי זה היה המשך ישיר להרצאה שהעברתי כמה שעות לפני למנהלי בתי ספר בתוכנית של המכון הישראלי לדמוקרטיה. ההרצאה הייתה על קהילות וקהילתיות בארץ ובעולם. נושא שמרתק אותי באופן אישי. בלי שהתכוונתי מראש, גם המסקנה הסופית מההרצאה הראתה את הצורך הגנטי – תרבותי שלנו להיות חלק מקבוצה, חלק מקהילה.
תודה למשתתפות והמשתתפים בהרצאה ובסדנה.

תגובות

אין תגובות עדיין